מקור דברי הימים ב ל׳:י״ח
1 כִּ֣י מַרְבִּ֣ית הָעָ֡ם רַ֠בַּ֠ת מֵאֶפְרַ֨יִם וּמְנַשֶּׁ֜ה יִשָּׂשכָ֤ר וּזְבֻלוּן֙ לֹ֣א הִטֶּהָ֔רוּ כִּֽי־אָכְל֥וּ אֶת־הַפֶּ֖סַח בְּלֹ֣א כַכָּת֑וּב כִּי֩ הִתְפַּלֵּ֨ל יְחִזְקִיָּ֤הוּ עֲלֵיהֶם֙ לֵאמֹ֔ר יְהֹוָ֥ה הַטּ֖וֹב יְכַפֵּ֥ר בְּעַֽד׃
פירוש רד"ק על דברי הימים ב' ל׳:י״ח
1 כי אכלו את הפסח בלא ככתוב. פי': בלא משפטו. כי טמא שאכל את הקדש הוא בכרת, ככת' "כל איש אשר יקרב מכל זרעכם...אשר יקדישו" וגו' "ונכרתה" וי' כב,ג, ופרשו רבותי' ז"ל: קריבה זו אכילה – כי בנגיעה לבדה אינו חייב כרת, אלא פרושו: כי יקרב לאכול – ופסח קדשים קלים היה:
2 יי' הטוב יכפר בעד. דבק עם ראש הפסוק האחר – "כל לבבו הכין" פס' יט. והחכם ר' אברהם בן עזרא פרש תהלים עג,טו כי איננו דבק, ו"כל לבבו" הוא אומ' על חזקיהו; ופי' "יכפר בעד": יכפר בעד אלה שאכלו הפסח בטומאה: